האם קרה לכם פעם שמישהו כעס עליכם מאוד, אבל במקום להעניש אתכם מיד, הוא קרא לכם לשיחה כדי להבין מה קרה? בֵּאדַיִן, כלומר אז, המלך נבוכדנצר היה מלא בכעס. הוא הגיב בִּרְגַז וַחֲמָא, שזה אומר בכעס ובחמה. מתוך הכעס הזה, המלך אֲמַר לְהַיְתָיָה, כלומר ציווה להביא אליו מיד את שדרך, מישך ועבד נגו, שהם חנניה, מישאל ועזריה. ואכן, המילה הֵיתָיוּ מלמדת אותנו שהם הובאו לפני המלך למשפט. אבל רגע, למה המלך בכלל קרא להם לשיחה? הרי החוק קבע שמי שלא משתחווה לפסל ייענש מיד וייזרק לכבשן האש. התשובה היא שהמלך הבין שהם לא ניסו למרוד בו. הוא קלט שהם פשוט מאמינים בה' ולכן אסור להם להשתחוות לפסלים. המלך רצה לברר איתם את העניין באופן אישי ולתת להם הזדמנות נוספת. הוא קרא להם כדי לתת להם פקודה חדשה וישירה ממנו, ורק אם יסרבו גם עכשיו, הם יקבלו את העונש.
דניאל, פרק ג׳, פסוק י״ג
בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז וַחֲמָ֔א אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.