שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מציבים גבול ברור בין סמכות השלטון לבין נאמנותם המוחלטת לה'. פנייתם הכפולה לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מבהירה כי בענייני המדינה הוא מוכר כמלך, אך בדרישתו לכפור באמונתם הוא הופך לאדם פשוט ונטול שליטה על נשמתם. הם מצהירים לָא־חַשְׁחִין אֲנַחְנָא, כלומר איננו חוששים או צריכים להסס כדי להשיב לך עַל־דְּנָה פִּתְגָם, על הדבר הזה. מתוך ביטחון שה' מסוגל להצילם אף מידי המלך עצמו, הם אינם מנסים לפייסו במילים או בטענות הגיוניות. אדרבה, הם אינם מפחדים להפר את כללי הנימוס ולענות מיוזמתם, רק כדי להכריז בפניו על סירובם המוחלט לציית.
דניאל, פרק ג׳, פסוק ט״ז
עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־חַשְׁחִ֨ין אֲנַ֧חְנָא עַל־דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.