תארו לעצמכם שאתם עומדים מול השליט הכי חזק בעולם, אדם שכולם רועדים ממנו. האם היה לכם את האומץ לעמוד מולו ולהגיד לו בביטחון שאתם לא מסכימים איתו? זה בדיוק מה שעושים שדרך, מישך ועבד נגו. הם עומדים מול המלך, אבל התשובה שלהם חדה ואין בה טיפה של פחד.
כשהם פונים אליו, הם משתמשים במילים לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר. למה הם קוראים לו גם "מלך" וגם "נבוכדנצר"? הם בעצם מציבים לו גבול. הם אומרים לו: בעניינים רגילים של המדינה אתה באמת מלך ואנחנו נשמעים לך. אבל ברגע שאתה דורש מאיתנו לעזוב את האמונה שלנו בה', אתה כבר לא נחשב למלך בעינינו, אלא רק לנבוכדנצר, אדם רגיל ופשוט. אתה אולי שולט על הגוף שלנו, אבל אין לך שום שליטה על הנשמה והאמונה שלנו.
בהמשך הם אומרים למלך לָא־חַשְׁחִין אֲנַחְנָא לענות לך עַל־דְּנָה פִּתְגָם. כלומר, אנחנו לא חוששים ולא צריכים לחשוב פעמיים על הדבר הזה. הם כל כך בטוחים באמונה שלהם, שהם אפילו לא מבקשים זמן להתייעץ או מנסים למצוא תירוצים כדי לפייס את המלך. הם סומכים על ה' בלב שלם שישמור עליהם, ולכן התשובה שלהם ברורה ומוכנה מראש.