דניאל, פרק ג׳, פסוק ט״ו

Daniel 3:15Sefaria

כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א (קיתרס) [קַתְר֣וֹס] שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דִּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול המלך הכי חזק בעולם, והוא נותן לכם הזדמנות אחרונה בהחלט לשנות את דעתכם. המלך נבוכדנצר פונה לחנניה, מישאל ועזריה ברגע מותח במיוחד ומציע להם לפתוח דף חדש. הוא אומר להם כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין, כלומר, עכשיו, אם אתם מוכנים להקשיב, אסלח לכם על הפעם הקודמת שסירבתם. המלך מנסה לשכנע אותם בדרך מתוחכמת. במקום לבקש מהם להשתחוות לפסל של עבודה זרה, הוא מבקש שישתחוו לְצַלְמָא דִי עַבְדֵת, שפירושו לפסל אשר עשיתי. הוא מנסה לגרום לזה להישמע כמו סמל רגיל של המלכות שלו, כדי שהם יחשבו שזה בסדר להשתחוות רק מתוך כבוד למלך. הוא אפילו מוכן להסתפק במעט, ואומר וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן, כלומר ואם לא תשתחוו, כשהוא רומז שאפילו קידה קלה תספיק לו. אבל אז מגיעה האזהרה החמורה, שאם הם יסרבו הם יושלכו לְגוֹא, אל תוך כבשן האש. נבוכדנצר מסיים את דבריו בגאווה עצומה ובחוצפה כלפי ה', כשהוא שואל אותם וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, שפירושו מיהו האל שיציל אתכם מידי. הוא כל כך בטוח בעצמו, עד שהוא מאמין ששום כוח בעולם לא יוכל לעצור אותו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.