נבוכדנצר מציב בפני הצעירים אולטימטום אחרון ומציע להם לפתוח דף חדש באומרו כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין, כלומר אם תהיו מוכנים כעת להשתחוות, לא תיענשו על סירובכם הקודם. כדי להקל עליהם את הכניעה, הוא מכנה את הפסל לְצַלְמָא דִי עַבְדֵת, כרומז שמדובר באנדרטה שלטונית בלבד ולא בעבודה זרה, ואף מסתפק בקידה קלה כשהוא מזהיר וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן במקום לדרוש תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן. המלך מאיים כי אם יסרבו הם יושלכו לְגוֹא, אל תוך כבשן האש, ומסיים בהתרסה: וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי. בשאלה זו הוא לועג להם שה' לא יעשה נס למי שמסכן עצמו לחינם, ומתפאר שאפילו אם ה' ישנה את טבע האש ויצילם, הוא אינו נוהג להפקיע את בחירתו החופשית של האדם ולכן לא ימנע מהמלך להורגם.
דניאל, פרק ג׳, פסוק ט״ו
כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א (קיתרס) [קַתְר֣וֹס] שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דִּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.