נבוכדנצר פוצח בצעקה, עָנֵה, ומברך פומבית את אלוהי שדרך, מישך ועבד נגו, כדי למנוע מהכשדים לטעון שאלילי בבל הם שהצילו את השלושה. המלך מכיר בכך שה' חולל נס על טבעי כאשר שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, הוא הדמות הפלאית הרביעית שנראתה באש, להציל את עבדיו דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי, אשר בטחו בו לחלוטין. מתוך אמונה זו הם ביטלו את גזירת המלך, וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו, ומסרו את גופם לאש, וִיהַבוּ גֶשְׁמְהוֹן, בלב שלם וגם על דעת כך שלא יינצלו, מתוך הבנה שהנפש נצחית והגוף זמני. לבסוף, המלך משבח את סירובם לעבוד או אפילו רק להשתחוות לאלילים, דִּי לָא יִפְלְחוּן וְלָא יִסְגְּדוּן לְכָל אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן, ומבין שמרדם נבע מעיקרון אמוני טהור שאין אלוהים מלבד ה'.
דניאל, פרק ג׳, פסוק כ״ח
עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ (גשמיהון) [גֶשְׁמְה֗וֹן] דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְכׇל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.