דניאל, פרק ג׳, פסוק ל׳

תארו לעצמכם מלך חזק שמישהו מסרב להקשיב לפקודה שלו לעיני כולם. בדרך כלל, מלך כזה היה כועס מאוד או מרגיש מושפל. אבל כאן קורה משהו מדהים. לאחר הנס הגדול שבו ניצלו שלושת האנשים שמסרו את נפשם כדי לעשות את רצון ה׳, המלך מחליט לתת להם פרס עצום. המילה בֵּאדַיִן פירושה אז או מיד, והמילה הַצְלַח קשורה למילה הצלחה. כלומר, המלך מיד היטיב איתם ונתן להם תפקידי שלטון חשובים מאוד, אפילו יותר ממה שהיה להם קודם. אפשר היה לחשוב שהמלך רק מעמיד פנים שהוא מתפעל מהנס, ובלב שלו הוא עדיין כועס עליהם כי הם לא הקשיבו לו. לכן מודגש שהמלך עשה זאת מיד. העובדה שהוא נתן להם כל כך הרבה כוח באותו רגע, מוכיחה שהוא היה אמיתי לגמרי. הוא באמת הכיר בגדולה של ה׳ ובלב השלם של האנשים האלה, כי אף מלך לא היה נותן שלטון רב כל כך לאנשים שהוא כועס עליהם בסתר.