דניאל, פרק ג׳, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג אחרת מכולם, ופתאום מישהו אחר מנצל את זה כדי להלשין עליו? תארו לעצמכם את הרגע שבו כל העמים מצייתים לפקודה ומשתחווים לפסל של מלך בבל, ורק כמה אנשים נשארים לעמוד. ברגע הזה בדיוק, קבוצה של אנשים שנקראים כשדיים ראו הזדמנות. המילים כׇּל־קֳבֵל דְּנָה אומרות "לנוכח זאת" או "בגלל זה". בגלל שכולם צייתו למלך, הכשדיים, שמאוד קינאו ביהודים המצליחים והחשובים, החליטו שזה הזמן המושלם לפעול. הם הלכו אל המלך וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן. מה זה אומר? בשפה של פעם, זה אומר שהם ריכלו ודיברו לשון הרע בסתר. מלשינים בדרך כלל קורצים בעיניים ורומזים דברים בשקט כדי שאחרים לא יבינו, ומי שמדבר רע על אדם אחר, זה כאילו הוא פוגע בו ממש. אבל על מי הם הלשינו? נאמר שהם הלשינו על דִּי יְהוּדָיֵא, כלומר על כל היהודים. זה קצת מוזר, הרי רק שלושה אנשים, חנניה, מישאל ועזריה, סירבו להשתחוות! הכשדיים עשו את זה בכוונה. הם ידעו שהשלושה האלה לא משתחווים בגלל האמונה שלהם, והם קיוו שהמלך יכעס על כל העם היהודי ועל הדת שלו. הם גם ידעו שחנניה, מישאל ועזריה הם מנהיגים צדיקים ששומרים ומגנים על כל עם ישראל בזכות המעשים הטובים שלהם, ואם הם יצליחו לסלק אותם, הם יפגעו בעצם בכל היהודים.