דניאל, פרק ד׳, פסוק כ״ו

Daniel 4:26Sefaria

לִקְצָ֥ת יַרְחִ֖ין תְּרֵֽי־עֲשַׂ֑ר עַל־הֵיכַ֧ל מַלְכוּתָ֛א דִּ֥י בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ הֲוָֽה׃

יצא לכם פעם לפחד ממשהו במשך תקופה ארוכה, וכשהזמן עבר ראיתם ששום דבר רע לא קרה ופתאום הרגשתם ממש בטוחים בעצמכם? זה בדיוק מה שקרה למלך נבוכדנצר. במשך שנה שלמה הוא היה מבוהל בגלל החלום המפחיד שחלם. הוא הסתגר בביתו, נכנע לפני ה', נתן צדקה לעניים והקשיב לעצה של דניאל.


אבל אז, לִקְצָת, כלומר בדיוק בסוף אותם שנים עשר חודשים, המלך ראה שהמלכות שלו עדיין חזקה ויציבה. הוא חשב בטעות שהסכנה חלפה לגמרי והעונש בוטל. מתוך תחושת ביטחון ושמחה, הוא יצא אל גג הארמון המפואר שלו. הוא היה מְהַלֵּךְ הֲוָה, פשוט הולך ומטייל שם בנחת, פעולה פשוטה שהוא נמנע מלעשות במשך שנה שלמה מרוב פחד. כשהוא טייל שם והביט על העיר בבל הגדולה והיפה, הלב שלו שוב התמלא בגאווה גדולה על הכוח שלו, והוא שכח את כל מה שהבטיח.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ה
פסוק כ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.