יצא לכם פעם לנסות לפתור חידה מסובכת? בהתחלה מנסים לחשוב לבד או להיעזר בחברים, ורק כששום דבר לא עובד, קוראים למומחה הכי גדול. זה בדיוק מה שקרה למלך בבל. המלך חלם חלום וחשב בהתחלה שזה חלום פשוט, ולכן קרא לחכמים הרגילים שלו. אך כשהם לא הצליחו לפתור את התעלומה, הוא הבין שזה חלום נבואי וחשוב, וקרא ליועץ החכם והגדול מכולם, דניאל.
המילים וְעַד אָחֳרֵין מלמדות אותנו שדניאל נכנס אל המלך אחרון, אחרי כל שאר החכמים. המלך כל כך העריך את דניאל, עד שהוא עשה משהו שמלכים בדרך כלל לא עושים. הוא ויתר על הכבוד שלו וסיפר את החלום פעם נוספת מהתחלה במיוחד עבור דניאל, וזו הכוונה במילים וְחֶלְמָא קָדָמוֹהִי אַמְרֵת.
המלך מציין שהוא נתן לדניאל את השם הבבלי בלטשאצר כְּשֻׁם אֱלָהִי, כלומר על שם האליל הראשי של בבל, כדי לתת לו כבוד רב ולהראות את המעמד הגבוה שלו. אבל למרות השם הבבלי שניסו לתת לו, הפנימיות של דניאל נשארה טהורה לחלוטין. אפילו המלך הרגיש שבדניאל שוכנת רֽוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין. המלך הבין שהחכמה המיוחדת של דניאל לא מגיעה מפסלים או מאלילים, אלא שיש בו רוח עליונה, קדושה וטהורה שמגיעה ישירות מאת ה׳.