יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשחיה אחת פוגעת בטעות בחיה אחרת? התורה מלמדת אותנו כיצד מתמודדים עם מצב שבו שור פוגע בשור של אדם אחר. המילה יִגֹּף לא מתארת רק מצב של נגיחה עם הקרניים, אלא כל מכה קשה, כמו דחיפה, בעיטה או נשיכה. כשהתורה אומרת שׁוֹר אִישׁ, הכוונה היא לשור ששייך למישהו, ולא חלילה לשור שפגע באדם. במקרה כזה, בגלל שהשור הפוגע היה בדרך כלל רגוע והבעלים שלו לא יכלו לדמיין שהוא יזיק, התורה קובעת שהמזל הרע משותף לשני האנשים והם צריכים להתחלק בהפסד. לכן נכתב וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, כלומר בעל השור המזיק משלם בדיוק חצי מהנזק, אבל הוא משלם זאת רק מתוך הכסף ששווה השור הפוגע שלו. ומה עושים עם השור שנפגע? על כך נאמר וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן. מחשבים כמה כסף הפסיד הבעלים בגלל הפגיעה בשור שלו, ואת ההפסד הזה שני הצדדים חולקים שווה בשווה. כך התורה מלמדת אותנו פתרון הוגן של אחריות משותפת כשקורה נזק פתאומי שאף אחד לא ציפה לו.
שמות, פרק כ״א, פסוק ל״ה
פרשת משפטים
וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.