שמות, פרק כ״ו, פסוק י״ח

יצא לכם פעם לבנות אוהל גדול או מבנה מעץ ולחשוב איך בדיוק מעמידים את כל החלקים יחד? אחרי שה׳ ציווה להכין את הקרשים למשכן, הוא אומר שוב וְעָשִׂיתָ. הפעם הכוונה היא לא לעצם ההכנה של הקרשים, אלא לאופן שבו צריך לסדר אותם, להעמיד אותם ולספור אותם במדויק. ה׳ מצווה לקחת עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ ולהעמיד אותם בצד הדרומי. בגלל שכל קרש היה ברוחב של אמה וחצי, אם נחבר את כולם יחד נקבל קיר באורך של שלושים אמה, וזה בעצם האורך של המשכן כולו. התורה קוראת לצד הזה לִפְאַת. בדרך כלל המילה פאה מזכירה לנו פינה או קצה, אבל כאן הכוונה היא פשוט לצד השלם של המבנה. כדי להסביר באיזה צד מדובר, התורה משתמשת בשתי מילים שמשמעותן היא כיוון דרום: נֶגְבָּה תֵימָנָה. למה צריך שתי מילים? המילה השנייה פשוט עוזרת להסביר את הראשונה, כי היא הייתה מוכרת יותר לאנשים באותו זמן. המילה נֶגְבָּה מתארת את כיוון דרום, כיוון שבו השמש חזקה מאוד. המילה תֵימָנָה מגיעה מהמילה ימין. איך דרום קשור לימין? אם תעמדו כשהפנים שלכם פונות לכיוון מזרח, המקום שבו השמש זורחת ושבו היה הפתח של המשכן, כיוון דרום תמיד יהיה בדיוק בצד ימין שלכם.