יצא לכם פעם לנסות לחלק חדר גדול לשני חדרים קטנים יותר? במשכן, ההפרדה בין החלק שנקרא "הקודש" לבין החלק הכי פנימי שנקרא "קודש הקודשים", לא נעשתה בעזרת קיר רגיל מאבנים או מעץ. במקום קיר, הפרידה ביניהם פרוכת, שהייתה מסך גדול, ארוג ויפהפה. בגלל שהפרוכת הייתה גדולה וכבדה, ה' מצווה את משה וְנָתַתָּה אֹתָהּ, כלומר לתלות אותה, עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים. אלו היו ארבעה עמודי עץ חזקים שנועדו להחזיק את המסך. כדי שהעמודים יעמדו ישר ויציב על הקרקע, הם נתקעו בתוך אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף, שהם בסיסים מיוחדים עשויים כסף.
אולי תשאלו את עצמכם, למה דווקא ארבעה עמודים? הרי בפתח של המשכן היו חמישה עמודים! התשובה היא שבפתח המשכן הייתה תנועה רבה של אנשים שנכנסו ויצאו, ולכן היה צריך פתח רחב יותר עם חמישה עמודים. לעומת זאת, אל קודש הקודשים נכנס רק הכהן הגדול, וגם זה קרה רק פעם אחת בשנה, ולכן ארבעה עמודים הספיקו בהחלט ולא הפריעו לו לעבור.
בראש העמודים היו וָוֵיהֶם, שהיו ווים מזהב שכופפו כלפי מעלה, ממש כמו הצורה של האות ו', ועליהם תלו את הפרוכת. הפרוכת עצמה הייתה בצורה של ריבוע מדויק וגדול, והיא השתלשלה מהווים שעל העמודים עד שהגיעה ממש עד לרצפה, וכך נוצר חדר מושלם וסגור עבור קודש הקודשים.