חשבתם פעם כמה קשה להגיע למקום חדש לגמרי ולא להיות מושפעים מההתנהגות של מי שגר שם קודם? ה' קיים את ההבטחה שלו והכניס את בני ישראל אל הארץ המובטחת, אבל במקום להמשיך להקשיב לו, קרה משהו קצת מאכזב. ברגע שהעם הגיע לארץ, הם ראו את המנהגים של האנשים שגרו שם לפניהם והתחילו לחקות אותם.
במקום להביא את הקורבנות שלהם רק למשכן, כמו שהתורה ציוותה, הם בחרו להקריב אותם על גבעות גבוהות ותחת כל עֵץ עָבוֹת, כלומר תחת עצים שהענפים שלהם מאוד עבים, צפופים וקלועים זה בזה. הפעולות האלה היו ממש הפוכות ממה שה' ביקש.
כל המעשים האלה נועדו לעבודה זרה, בדיוק כמו המנהגים של העמים המקומיים. בגלל זה המעשים שלהם נקראים כַּעַס קָרְבָּנָם, כי אלו קורבנות שמעוררים את הכעס של ה'. בנוסף, הם הקטירו קטורת שנקראת נִיחוֹחֵיהֶם כדי לעשות נחת לאלילים, והמילה וַיַּסִּיכוּ מתארת איך הם שפכו יין כחלק מאותה עבודה זרה.