קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתאמץ לחקות אנשים אחרים, רק בגלל שכולם מסביב עושים את אותו הדבר? ה' רואה את עם ישראל עושים בדיוק את זה. העם ראה את העמים השכנים בונים מזבחות גבוהים על הרים, והחליט לחקות אותם. המילה בָּמָה מתארת מקום גבוה ומורם. ה' בכלל ביקש מהם לבנות מזבח פשוט מאדמה, אבל הם רצו מזבחות גבוהים כמו של כולם.
לכן, ה' פונה לעם ושואל אותם מָה הַבָּמָה. הוא בעצם שואל אותם למה הם הולכים לשם ומה כל כך מיוחד במקום הזה. זו שאלה שיש בה קצת לעג, כי הרי אין במקומות האלה שום דבר אמיתי או קדוש. ה' מדבר על האנשים הַבָּאִים אל הבמות האלו, כדי להדגיש את ההבדל ביניהם לבין אנשים ששומרים את המצוות ובוחרים לבוא רק אל המקום המיוחד והטהור שה' באמת בחר בו.
למרות שה' הוכיח אותם והסביר להם שזו טעות, העם לא הפסיק. המילים וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה מספרות לנו שהשם הזה פשוט נתקע בשפה שלהם. מתוך הרגל, הם המשיכו להשתמש במילה הזו עוד שנים רבות כדי לתאר מזבחות, למרות שזו בכלל הייתה המצאה שהם העתיקו מאחרים.