קרה לכם פעם שמישהו התנהג אליכם לא יפה, ומיד אחר כך ביקש מכם טובה גדולה? תחושה כזו בדיוק עולה מדברי ה' אל האנשים שנשארו בארץ ישראל באותו הזמן. אחרי שהנביא הזכיר את חטאי העבר, הוא עובר לדבר אל האנשים שחיים עכשיו. ה' פונה אל העם בשאלה של פליאה: האם זה הגיוני שאתם ממשיכים לחטוא, ובאותו הזמן פונים אליי ומצפים שאקשיב לתפילות שלכם?
המילה הַבְּדֶרֶךְ פותחת באות ה' של שאלה, ומבטאת את הפליאה של ה'. הוא שואל אותם האם אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמְאִים, כלומר, האם אתם בוחרים להמשיך ללכת בדרכים הרעות של אבותיכם ולחקות אותם? הנביא ממשיך ושואל האם וְאַחֲרֵי שִׁקּוּצֵיהֶם אַתֶּם זֹנִים, שמשמעותו היא שאתם נמשכים אחרי עבודת האלילים של אבותיכם ובוגדים בה'. בגלל שהם ממשיכים את המעשים הרעים מהעבר, הנביא מבהיר להם שאין שום סיבה שה' יסכים לענות לבקשות ולתפילות שלהם.