יחזקאל, פרק כ׳, פסוק ה׳

Ezekiel 20:5Sefaria

וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּיוֹם֙ בׇּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֙רַע֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

יצא לכם פעם לחשוב איך התחיל הקשר המיוחד שלנו עם ה'? הנבואה הזו לוקחת אותנו במסע בזמן, המון שנים אחורה אל ימי מצרים, ומגלה לנו סוד היסטורי. במשך מאות שנים, ה' אהב את עם ישראל כל כך, שהאהבה שלו הסתירה את הכעס על הטעויות שהם עשו. אבל עכשיו, כשהעם המשיך להתרחק, ה' מזכיר להם את ההתחלה של הכל.


הוא מזכיר את בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל, הזמן שבו הוא בחר בנו כשהיינו במצרים. הבחירה הזו קרתה משתי סיבות: גם בזכות האנשים המיוחדים והטובים שהיו בעם, וגם בזכות זה שאנחנו הנכדים של אברהם, יצחק ויעקב שעשו מעשים טובים. באותו זמן, ה' נתן הבטחה חזקה. כשהוא אומר וָאֶשָּׂא יָדִי, הכוונה היא שהוא נשבע. הוא נשבע להוציא אותנו ממצרים ולקיים את מה שהבטיח לאבות שלנו.


המילים וָאִוָּדַע לָהֶם מתארות איך ה' התגלה אלינו ושלח אלינו את הנביאים משה, אהרון ומרים. בסוף, ה' מכריז אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. זו הכרזה מרגשת שאומרת "אתם העם שלי". בניגוד לעמים אחרים, ה' בעצמו שומר עלינו ומנהיג אותנו ישירות. הוא התגלה אלינו במצרים כדי להזכיר לנו את הקשר העתיק שלנו איתו, וכדי שנסכים לקבל אותו עלינו מחדש. בזכות ההסכמה הזו, יכולנו להשתחרר מהעבודה הקשה במצרים מוקדם יותר ולצאת לחופשי.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.