מלך בבל יוצא למסע כיבושים וניצב בצומת דרכים, שבו עליו להכריע באמצעות קסמים וגורלות לאן להפנות את צבאו. הנביא מצטווה לסמן את הדֶּרֶךְ שעליה עתידה לָבוֹא חֶרֶב האויב, המתפצלת לשני יעדים: אֵת, כלומר אל, רַבַּת בְּנֵי־עַמּוֹן עיר הממלכה שבמזרח, וְאֶת־יְהוּדָה שבמערב. היעד המערבי מתואר כיושב בִירוּשָׁלִַם בְּצוּרָה, תיאור המדגיש את תחושת הביטחון של התושבים הסבורים כי חומות המבצר יגנו עליהם. פירוש אחר מציע כי המילה בְּצוּרָה משמעה ציור, ולפיו הנביא נדרש לצייר ממש את הדרכים ואת הערים שבקצותיהן כשהן חרבות ושוממות.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק כ״ה
דֶּ֣רֶךְ תָּשִׂ֔ים לָב֣וֹא חֶ֔רֶב אֵ֖ת רַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן וְאֶת־יְהוּדָ֥ה בִירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּצוּרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.