קרה לכם פעם שמישהו שאל אתכם שאלה פשוטה, אבל היא גרמה לכם להילחץ ולענות מהר ובפירוט? זה בדיוק מה שקרה לעשו. כשהוא נכנס אל אביו העיוור עם האוכל שהכין, יצחק שואל אותו מִי אָתָּה. באותו רגע יצחק עדיין לא נבהל. הוא פשוט חשב שעשו כבר היה אצלו וקיבל את הברכה, ולכן הניח שמי שעומד מולו עכשיו הוא יעקב, שבא לבקש ברכה גם לעצמו.
אבל כשעשו שומע את השאלה הזו, הוא נתקף בחרדה. הוא עונה מיד אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו. למה הוא מפרט כל כך? עשו פחד שאבא שלו התחרט ולא רוצה לברך אותו, או שאולי נודע לו שהוא מכר את הבכורה ליעקב. לכן הוא מנסה להסתיר את המכירה ומזכיר מיד שהוא הבן הבכור, כדי להבטיח שלא יפסיד את הברכה.
אם נשים לב, נראה שעשו מקפיד לומר את המילים בִּנְךָ בְכֹרְךָ. הוא מדגיש מאוד שהוא הבן של יצחק, בניגוד ליעקב שמוקדם יותר לא אמר את המילה הזו. ההבדל הקטן הזה מלמד אותנו איך כל אחד מהם הסתכל על הבכורה. יעקב רצה את הבכורה כדי לזכות בתפקיד רוחני וחשוב של עבודת ה', ולכן לא התמקד בירושה של כסף. עשו, לעומת זאת, לא התעניין בדברים רוחניים. היה לו חשוב רק הרכוש והכסף שמגיעים לו, ולכן הוא מדגיש שהוא הבן שמגיעות לו כל הזכויות.