תארו לעצמכם שאתם עומדים לעשות משהו שאתם ממש חוששים שיסבך אתכם, והלב שלכם דופק בחוזקה. יעקב נמצא בדיוק במצב הזה. הוא חושש מאוד מהתוכנית שאמו רבקה מציעה לו ואומר לה אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי. יעקב דואג שאבא שלו, יצחק, ירצה לקרב אותו אליו ולנשק אותו מתוך אהבה, וכך יגע בו וירגיש שהוא לא עשיו.
יעקב ממשיך ומשתף בפחד הגדול שלו, ואומר וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ. המילה מתעתע מתארת אדם רמאי שמטעה אחרים. יעקב, שהוא אדם ישר, פוחד שאם יצחק יגלה את האמת, זה ייראה כאילו הוא צוחק ומזלזל באביו העיוור. יעקב יודע שהוא לא באמת רמאי, הרי הוא רק מציית לאימא שלו, אבל הוא מבין שאם ייתפס לא יהיה לו זמן להסביר את הכל והוא מיד יצטייר כנוכל.
בגלל כל החששות האלה, יעקב מסביר שהתוצאה עלולה להיות הפוכה לגמרי, והוא מוסיף וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה. במקום לקבל את הברכה, הוא עלול לגרום לכך שיקרה לו בדיוק ההפך. להטעות אדם עיוור זה מעשה שעלול להביא לקללה, ויעקב חושש שאם יצחק יגלה את האמת, הוא יפסיד את כל ההצלחה והדברים הטובים שנועדו לו.