יצא לכם פעם לנסות להתחפש למישהו ששונה מכם לגמרי? תארו לעצמכם כמה זה קשה להסתיר את מי שאתם באמת. יעקב עומד לפני רגע גורלי. אמא שלו, רבקה, מבקשת ממנו לגשת אל יצחק אביו כדי לקבל את הברכות במקום אחיו. יעקב מסכים לעשות זאת לא כי הוא רוצה לרמות חלילה, אלא רק מתוך כבוד לאמא שלו שהוא מרגיש חובה להקשיב לה, ומתוך כבוד ויראה לאבא שלו.
אבל ליעקב יש דאגה אחת גדולה ופשוטה. הוא מסביר לאמו שיש ביניהם הבדל חיצוני עצום שעלול להכשיל את התוכנית. עשו אחיו הוא אִישׁ שָׂעִר, כלומר אדם שמכוסה בהמון שיער, אפילו בידיים ובצוואר שלו. לעומת זאת, יעקב אומר על עצמו שהוא אִישׁ חָלָק. זה לא אומר שהיה קירח לגמרי, אלא שהעור שלו היה רגיל, ההפך הגמור מעשו.
אולי תשאלו את עצמכם, למה יעקב פוחד רק מזה שאבא שלו יגע בו, ולא מזה שהוא יזהה את הקול שלו? התשובה היא שקולות של אחים יכולים להיות לפעמים דומים מאוד, או שיעקב חשב שיוכל לשנות קצת את קולו. אבל בחוש המישוש אי אפשר לטעות. כשנוגעים בעור חלק לעומת עור שעיר מאוד, ההבדל הוא כל כך ברור ומוחלט, שיעקב היה בטוח שאי אפשר יהיה לזייף את זה.