קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעשות משהו ממש חשוב והייתם חייבים לפעול מהר מאוד? רבקה אומרת ליעקב להגיש את האוכל הטעים לאבא שלו, יצחק. היא מדגישה שיצחק צריך לאכול קודם, ולכן אומרת וְאָכָל. למה כל כך חשוב שיצחק יאכל לפני שהוא נותן את הברכה? כי אוכל טוב משמח את האדם. כדי לברך ברכה כל כך מיוחדת, יצחק צריך להיות שמח, כי ההשראה של ה׳ מגיעה לאדם רק כשהוא נמצא בשמחה ובלב טוב.
רבקה בטוחה לגמרי שהתוכנית תצליח. כשהיא משתמשת במילה אֲשֶׁר, הכוונה שלה היא לא רק "כדי ש...", אלא "בוודאי" או "באמת". היא יודעת בוודאות שיצחק יברך את יעקב, כי ה׳ הבטיח לה עוד לפני שהבנים נולדו שהאח הגדול יעבוד את האח הצעיר. בסוף דבריה, רבקה מוסיפה את המילים לִפְנֵי מוֹתוֹ. בדרך כלל לא מכובד לדבר על כך שאדם ימות, אבל רבקה אומרת את זה כדי לזרז את יעקב. היא רוצה שהוא יבין כמה המצב דחוף ויפעל מיד, בלי לבזבז אפילו רגע אחד.