תארו לעצמכם שאתם רוצים לתת מתנה גדולה וחשובה למישהו. לפעמים תבקשו ממנו להתאמץ קצת לפני כן, כדי להרגיש שהוא באמת מוכן לקבל אותה. יצחק אבינו עומד לברך את בנו עשיו בברכות החשובות ביותר. לפני שהוא עושה זאת, הוא מבקש מעשיו לצאת לשדה ולצוד עבורו ציד. יצחק לא עושה זאת כי חסר לו אוכל בבית, אלא כי הוא רוצה לזכות את עשיו במצוות כיבוד אב. ככל שעשיו יתאמץ ויטרח יותר עבור אביו, כך הוא יהיה ראוי יותר לברכה. בנוסף, האוכל המיוחד ישמח את יצחק ויעזור לו להתכונן בלב שלם לרגע שבו ה' ייתן לו את הכוח לברך.
יצחק מבקש מעשיו לקחת את הציוד שלו. הוא משתמש במילה כליך, שהיא שם כללי לכלי הציד, ומבקש ממנו לקחת גם את תליך, שזהו הנרתיק המיוחד שתולים על הכתף ושומרים בו את החצים. יצחק לא רק שולח את בנו לדרך, אלא נותן לו אזהרות חשובות. כשיצחק אומר שא נא, הוא לא מתכוון רק "קח את הכלים", אלא מבקש מעשיו להשחיז ולחדד היטב את הסכין שלו. יצחק מזהיר אותו להקפיד מאוד על הכללים, כדי שהאוכל יהיה כשר וטהור לגמרי.
אזהרה נוספת שיצחק נותן קשורה ליושר. כשהוא אומר וצודה לי, הוא מדגיש שעשיו חייב להביא ציד מן הטבע, חיה שאין לה בעלים. יצחק מכיר את עשיו וחושש שהוא עלול להתפתות ולקחת חיה ששייכת למישהו אחר, ולכן הוא מזהיר אותו להתרחק מגזל. בסופו של דבר, בגלל החשש שעשיו לא יצליח לעמוד בכל הכללים הקפדניים האלה ויביא אוכל לא מתאים, ה' דאג שרבקה תשמע את הדברים. כך היא שלחה את יעקב להביא ליצחק אוכל כשר ומוכן כהלכה, כדי שהברכה תחול על מי שבאמת ראוי לה.