תחשבו רגע, עד כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי לעזור לאבא שלכם לא לעשות טעות גדולה? רבקה אימנו מכינה ליעקב תחפושת מיוחדת מאוד כדי להציל את עתיד המשפחה. היא תופרת לו מעין שרוולים מעורות של עיזים ומלבישה אותם על הידיים שלו, כדי שיצחק, שלא ראה טוב, יחשוב בטעות שזהו עשיו. למה היא בחרה דווקא בעיזים? כי השיער שלהן קשה וגס, ומזכיר קצת שיער של בני אדם. תארו לעצמכם עד כמה עשיו היה שעיר באופן טבעי, אם עור של עז הרגיש ליצחק בדיוק כמו העור של הבן שלו!
רבקה שמה את העורות גם וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו. ליעקב אמנם היה זקן, אבל הצדדים של הצוואר שלו היו חלקים לגמרי, ולכן רבקה דאגה לכסות גם אותם היטב כדי שיצחק לא ירגיש בהבדל.
אולי אתם שואלים את עצמכם, למה בכלל צריך לרמות? הרי לשקר זה מעשה לא טוב. אבל במקרה המיוחד הזה, לא הייתה ברירה. יצחק לא ידע שעשיו עושה מעשים רעים, כי עשיו ידע לדבר יפה ולהטעות אותו. אם יצחק היה נותן את הברכות החשובות לעשיו, הברכות היו נותנות כוח לאדם שעושה רע. רבקה ויעקב לא רצו לספר ליצחק את האמת על עשיו, כי הם לא רצו לדבר עליו לשון הרע וגם ידעו שזה יגרום לאבא הזקן צער גדול וכאב לב. לכן, ההתחפשות הייתה הדרך היחידה להציל את המצב מבלי לצער את יצחק. ובאמת, כשלימים יצחק הבין מה קרה, הוא הסכים עם זה ובירך את יעקב מכל הלב.
אבל למעשים שלנו תמיד יש תוצאות. בגלל שיעקב השתמש בעורות של עיזים כדי להטעות את אבא שלו, הרבה שנים אחר כך קרה לו דבר דומה וכואב. הבנים של יעקב השתמשו בדם של עז כדי להטעות אותו ולגרום לו לחשוב שקרה משהו נורא ליוסף. זה מלמד אותנו שכל מעשה שאנחנו עושים מהדהד ומשפיע גם על העתיד.