מלכים ב, פרק ד׳, פסוק י״ט

קרה לכם פעם שהייתם בחוץ ביום חם מאוד, ופתאום הרגשתם כאב חזק? זה בדיוק מה שקרה לילד של האישה השונמית. הוא היה בשדה עם אבא שלו, וכנראה השמש החמה קפחה עליו והוא חטף מכת שמש. מתוך הכאב הפתאומי והעז הוא צעק אל אביו רֹאשִׁי רֹאשִׁי. למה הוא אמר את המילה פעמיים? כי כשאנשים חולים וסובלים מכאב חזק, הם בדרך כלל חוזרים על המילים שלהם כדי להראות עד כמה באמת כואב להם. כשכך קרה, האב אמר מיד לאחד המשרתים שהיו איתם שָׂאֵהוּ אֶל־אִמּוֹ. כלומר, הוא ציווה עליו לקחת את הילד על הידיים ולהביא אותו מהר הביתה אל אמא שלו. האבא עשה זאת גם כי הוא הבין שהילד צועק כי הוא רוצה את אמא, אבל הייתה לו גם מחשבה מיוחדת: הוא האמין שבגלל שהילד הזה נולד בדרך נס בזכות האמא, היא גם זו שתוכל לעזור לו ולהציל אותו עכשיו.