תארו לעצמכם איך זה מרגיש לראות מלך אהוב נאלץ לעזוב פתאום את עיר הבירה שלו. כשדוד המלך יוצא מירושלים, יש סביבו המון עצב. המילים וכל הארץ מתארות את תושבי העיר שנשארו מאחור. כשהם שמעו וראו את דוד עוזב, הם בכו בקול גדול. לעומתם, המילים וכל העם מתארות את האנשים הנאמנים של המלך שהחליטו לצאת איתו למסע. המילה עברים מספרת לנו בדיוק איך הם הלכו: דוד המלך עמד במקום אחד, וכל האנשים שלו חלפו על פניו והמשיכו הלאה. לאחר מכן, המלך חצה את נחל קדרון, שהוא נחל שנמצא ממש מדרום לירושלים. לאן כולם הלכו? הם כיוונו את עצמם אל הדרך שמובילה אל עבר את המדבר. הכוונה היא לאו דווקא למקום מלא חול ויבש, אלא לשטחים הפתוחים והרחבים שמחוץ לעיר, מקומות שבהם בדרך כלל רועים את הצאן והבהמות.
שמואל ב, פרק ט״ו, פסוק כ״ג
וְכׇל־הָאָ֗רֶץ בּוֹכִים֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל וְכׇל־הָעָ֖ם עֹבְרִ֑ים וְהַמֶּ֗לֶךְ עֹבֵר֙ בְּנַ֣חַל קִדְר֔וֹן וְכׇל־הָעָם֙ עֹבְרִ֔ים עַל־פְּנֵי־דֶ֖רֶךְ אֶת־הַמִּדְבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.