יצא לכם פעם לחשוב איך מרגיש מלך שנאלץ פתאום לעזוב את הארמון שלו? דוד המלך נמצא ברגע של משבר גדול ונאלץ לברוח מירושלים. יחד איתו הולכים החברים והעוזרים הנאמנים שלו. פתאום, מצטרפים אליהם גם הכוהנים והלויים. הם לא באים בידיים ריקות, אלא נושאים איתם את הדבר הקדוש ביותר, ארון ברית ה', כדי ללוות את המלך בדרכו הקשה.
בזמן ההליכה, מסופר שהכוהנים וַיַּצִּקוּ את הארון. המילה הזו אולי נשמעת קצת לא מוכרת, אבל היא פשוט אומרת שהם העמידו והניחו את הארון בצורה יציבה וחזקה. הם שמו אותו בצד הדרך במקום מכובד, כדי לתת לכל החיילים והעם הגדול לעבור על פניהם.
באותו זמן, מסופר שוַיַּעַל אֶבְיָתָר. אביתר, שהיה כוהן חשוב, עלה אל המקום שבו הניחו את הארון. הוא נעמד לידו כדי לשמור עליו ולחלוק לו כבוד, ונשאר שם במשמרת עד שכל העם סיים לצאת מהעיר בבטחה.