דוד שרוי בתחושת מחנק וסכנה קיומית, כאשר חֶבְלֵי השְׁאוֹל מקרבים אותו אל הקבר. הוא מוקף בחבורות של רשעים, ברשתות ציד ובייסורים עזים אשר סַבֻּנִי וסגרו עליו מכל עבר. בכל מקום שאליו פנה קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת, שכן אויביו הקדימו להטמין בדרכו מלכודות קטלניות. תחושת אבדון זו נבעה גם מפגיעה פתאומית של מחלת הצרעת בגופו ללא אזהרה מוקדמת מאת ה', מחלה שגרמה לו להרגיש כמי שנידון למוות ללא פתח לתקנה וכי מכת האבדון הוקדמה לבוא עליו.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק ו׳
חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.