זעקתו של האדם מתוך המצוקה מבטאת קשר תמידי בינו לבין בוראו, ולכן הכתוב משלב פעלים כמו אֶקְרָא ווַיִּשְׁמַע לתיאור הווה מתמשך. כאשר האדם מצוי במצב של בַּצַּר־לִי, בין אם זו צרה חיצונית ובין אם זהו מאבק פנימי מול יצרו, הוא פונה אל ה' בשלבי תפילה המשלבים קודם כל שבח ולאחר מכן בקשה אישית. הפנייה הכפולה, אֶקְרָא יְהֹוָה וְאֶל־אֱלֹהַי אֶקְרָא, מכוונת למידת הרחמים ולמידת הדין כאחד, כך שהתפילה נשמעת מתוך אחדות וללא קטרוג. ה' שומע את התפילה מֵהֵיכָלוֹ שבשמים, ואף שהוא יודע את הבקשה מראש, המילים וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו מלמדות כי הוא מאזין באהבה לכל מוצא פיו של המתפלל עד תומו.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק ז׳
בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאׇזְנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.