יצא לכם פעם לתכנן משהו ענק ומרגש, כזה שצריך להתכונן אליו המון זמן מראש? בניית בית המקדש הראשון הייתה אירוע היסטורי עצום. בני ישראל חיכו לרגע הזה בדיוק ארבע מאות ושמונים שנה מאז שהם יצאו ממצרים. זה לא סתם מספר, אלא זמן מיוחד שה' קבע כדי לחבר בין ימי משה רבנו לבין תקופתו של שלמה.
שלמה המלך התחיל את הבנייה בשנה הרביעית לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה. אולי תשאלו את עצמכם, למה הוא חיכה ארבע שנים שלמות ולא התחיל מיד כשהפך למלך? התשובה היא שבניית מקדש דורשת המון הכנות, איסוף של חומרים וסידור של הממלכה, וזה פשוט לקח זמן.
הבנייה התחילה בעונת האביב, בְּחֹדֶשׁ זִו. למה קוראים לו כך? המילה זיו פירושה אור וזוהר, וזה בדיוק הזמן בשנה שבו כל הפרחים והניצנים פורחים ומאירים את הארץ ביופי שלהם. מיד אחר כך מוסבר שזה הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, כדי שנבין שמדובר בחודש אייר, שהוא החודש השני אם מתחילים לספור מחודש ניסן. באותו חודש אביבי ויפה, נאמר וַיִּבֶן הַבַּיִת. שלמה סוף סוף הניח את היסודות והתחיל לבנות את המבנה המרכזי והחשוב ביותר של המקדש.