פתחי ההיכל במקדש שלמה עוטרו בדלתות עץ מפוארות, שנועדו להבדיל בין חללי הקודש השונים תוך שילוב של פאר אמנותי ותחכום הנדסי.
הפסוק פותח בתיאור וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים. דלתות ההיכל נבנו מעצי ברוש, בניגוד לדלתות קודש הקודשים שנבנו מעצי שמן, וזאת כדי ליצור הבדלה ברורה בין דרגות הקדושה של החללים [אברבנאל]. מבחינת מיקומן, כל דלת כיסתה חצי מרוחב פתח הכניסה [רש"י, מצודת דוד], ויש המפרשים כי הדלתות הותקנו זו לפנים מזו [מלבי"ם].
מבנה הדלתות מתואר במילים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת. הפרשנים נחלקו בהבנת מונח זה. גישה אחת מסבירה כי כל דלת הורכבה משני לוחות עץ שחוברו יחד [אברבנאל, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה שניה מפרשת כי הכוונה היא לשני עברי הדלת, כלומר הצד הפנימי והצד החיצון שלה [רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון]. לעומתם, יש המפרשים את המילה כתיאור הנדסי של שני צירים, עליון ותחתון, שעליהם נשענה הדלת [רש"י].
עיצוב הדלתות או אופן פעולתן מתואר במילה גְּלִילִים. חלק מן המפרשים רואים בכך תיאור טכני, לפיו הדלתות היו סגלגלות, נגללות על צירן ומתקפלות [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, רוב הפרשנים מסבירים כי מדובר בתיאור אומנותי של פיתוחי עץ וציורים בצורת עמודים, אופנים או גלגלים שעיטרו את הדלתות [רלב"ג, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל].
באשר לדלת הנוספת, הכתוב ממשיך וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית. המילה קְלָעִים זכתה למספר ביאורים. פרשנים רבים מציינים כי משמעותה זהה למילה צְלָעִים, שכן האותיות קו"ף וצד"י מתחלפות בלשון המקרא, ולפיכך מבנה הדלת השנייה היה זהה לחלוטין לראשונה [רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. גישה אחרת ממשיכה את הקו ההנדסי ורואה גם במילה זו מונח המתאר צירים הנכנסים אל תוך מפתן הדלת [רש"י]. גישה שלישית מסבירה כי מדובר בציורים ופיתוחי עץ נוספים, כדוגמת צורות קלועות ויריעות [מלבי"ם, אברבנאל, רד"ק]. על גבי כל אותם פיתוחים וציורים מורכבים שעל לוחות הברוש, הונח ציפוי זהב עבה במיוחד שירד ביושר ודבק בצורות העץ, כך שהאומנות המגולפת נראתה היטב מבעד לזהב [אברבנאל].