בניית מקדש שלמה מהווה את המעבר מאוהל ארעי למבנה קבע מרשים. מידות המבנה אינן רק נתון אדריכלי, אלא משקפות המשכיות ישירה למשכן שעשה משה במדבר, תוך התאמתו למעמדו החדש כבית עולמים.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי המילה וְהַבַּיִת מתייחסת למבנה המרכזי השלם, הכולל בתוכו יחד את ה"היכל" (הקודש) ואת ה"דביר" (קודש הקודשים). אׇרְכּוֹ של המבנה נמדד ממזרח למערב [מצודת דוד]. חלוקת החלל הפנימי הייתה כזו: החלק הפנימי ביותר בפאת מערב, קודש הקודשים שבו הוצב ארון הברית, תפס עשרים אמה מתוך האורך הכללי. ארבעים האמות הנותרות היוו את ההיכל, בו עמדו השולחן, המנורה ומזבח הזהב [רלב"ג]. מכיוון שרוחב הבית כולו היה עשרים אמה, יוצא שקודש הקודשים היה מרובע מושלם של עשרים על עשרים אמה [רד"ק].
הפרשנים מצביעים על כך שמידות האורך והרוחב של הבית (שישים על עשרים) הן בדיוק כפולות ממידותיו של משכן משה, שהיה באורך שלושים וברוחב עשר [רלב"ג, אברבנאל, מלבי"ם]. עם זאת, כאשר הכתוב מציין וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, ניכר כי הגובה לא הוכפל אלא שולש לעומת גובהו של המשכן, שעמד על עשר אמות [מלבי"ם, אברבנאל]. הסיבה לשינוי ביחס זה נובעת מכך שהמשכן היה מבנה ארעי עשוי יריעות ללא קומות נוספות, ואילו המקדש נבנה כמבנה קבע גבוה הדומה למגדל, שעליו נבנו עליות [אברבנאל].
מידת הגובה של שלושים אמה מעוררת קושי מול נתונים המופיעים במקומות אחרים במקרא, והפרשנים מציעים מספר דרכים ליישב זאת. בספר דברי הימים מוזכר שגובה המבנה היה מאה ועשרים אמה. יש הסבורים כי גובה עצום זה מתייחס אך ורק ל"אולם", שהוא מבנה המבואה שלפני הבית, יחד עם העליות שמעליו [רד"ק]. מנגד, ישנה גישה החולקת על כך וטוענת כי הגובה של מאה ועשרים אמה מתייחס לבית כולו; קומת הקרקע של ההיכל והדביר הייתה בגובה שלושים אמה מהקרקע ועד התקרה, ועליה נבנו שלוש קומות של עליות בגובה תשעים אמה, שהשלימו יחד את הגובה המלא [אברבנאל, רד"ק].
בנוסף, בהמשך תיאור המקדש מוזכר גובה של עשרים אמה בלבד. כדי לגשר על הפער מול שלושים האמות שבפסוקנו, מוצעות שלוש הבנות שונות. גישה אחת מציעה שקודש הקודשים בלבד היה בצורת קובייה מושלמת של עשרים אמה לכל כיוון (בדומה לפרופורציות של המשכן), בעוד שההיכל שלפניו התנשא לגובה שלושים אמה [אברבנאל]. גישה שנייה מסבירה שהמבנה כולו אכן היה בגובה שלושים אמה, אך הכותל הפנימי שהבדיל בין הקודש לקודש הקודשים נבנה רק לגובה עשרים אמה, כדי להשאיר פתח עליון פתוח דרכו יוכל עשן הקטורת מההיכל להיכנס פנימה [אברבנאל]. הסבר שלישי ואחרון גורס כי החלל כולו אכן היה בגובה שלושים אמה, אלא שרק עשרים האמות התחתונות של הקירות חופו בעצי ארז וצופו בזהב, בעוד שעשר האמות העליונות צופו באבנים יקרות ומרגליות [רד"ק, רלב"ג, אברבנאל].