מלכים א, פרק ו׳, פסוק ה׳

I Kings 6:5Sefaria

וַיִּ֩בֶן֩ עַל־קִ֨יר הַבַּ֤יִת (יצוע) [יָצִ֙יעַ֙] סָבִ֔יב אֶת־קִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב לַהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב׃

שלמה המלך מרחיב את מבנה המקדש ובונה סביבו אגף צדדי רב קומות. המבנה הנוסף נועד לשרת את צורכי המקדש, ובד בבד יצר מעטפת הגנה פיזית ורוחנית סביב היכל הקודש.

המילה קִיר משמעותה כותל [מצודת ציון], והביטוי וַיִּבֶן עַל מתאר בנייה הסמוכה, נשענת ונתמכת על כותל המקדש מבחוץ [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המבנה נקרא יָצִיעַ (מילה הנכתבת בפסוק "יצוע" אך נקראת "יציע" [מנחת שי]), והוא מתאר אגף צדדי המורכב מחדרים [ביאור שטיינזלץ]. שמו נגזר מהיותו מקום נסתר וצנוע [מצודת ציון]. אגף זה נבנה לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר, כלומר סביב הקודש וקודש הקודשים. קודש הקודשים נקרא "דביר" משום שמשם יוצא הדיבור האלוהי [מצודת ציון]. המילה וַיַּעַשׂ משמעותה הפשוטה היא "עשה", בדומה לפעלים אחרים במקרא המבטאים פעולה בעבר [רש"י].

הפרשנים מסכימים כי היציע הקיף את המקדש משלושה כיוונים בלבד: צפון, מערב ודרום. הצד המזרחי נותר פנוי, שכן שם עמד האולם ודרכו נכנסו הכוהנים [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל]. המבנה עצמו התנשא לגובה של שלוש קומות. כדי לשמור על קדושת קירות המקדש ולמנוע חציבת חורים בתוכם לשם הכנסת קורות עץ, נבנו קירות המקדש מבחוץ בצורה מדורגת. כך יכלו קורות היציע להישען על גבי המדרגות שנוצרו בקיר, מבלי לפגוע בשלמותו [רד"ק, אברבנאל]. דעה נוספת מתארת את היציע כמבנה הדומה למרפסת הנתמכת בעמודים נאים [צאינה וראינה].

באשר למילה צְלָעוֹת, קיימת מחלוקת מעניינת לגבי משמעותה ויחסה למילה "יציע". הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים יציע, צלע ותא הן מילים נרדפות המתארות את אותם חדרים. לפיכך, סוף הפסוק בא לפרש את תחילתו: כיצד בנה את היציע? על ידי עשיית צלעות סביב [רש"י, רד"ק]. החדרים נקראו "צלעות" משום שמוקמו בצדו של הבית [מצודת ציון].

לעומת זאת, פרשנים אחרים עורכים הבחנה ברורה בין המונחים. יש הסבורים כי "יציע" הוא שם כולל למבנה האגף כולו, ואילו ה"צלעות" הן מחיצות העץ הפנימיות שחילקו את החלל הגדול לחדרים נפרדים [מלבי"ם]. גישה ייחודית אחרת מפרשת שהצלעות היו למעשה לוחות עץ שחיפו את קירות המקדש מבחוץ. מכיוון שבני אדם הסתובבו ביציעים והשתמשו בהם, לוחות העץ נועדו לחצוץ בינם לבין קירות האבן הקדושים ולמנוע מגע ישיר בהם [אברבנאל].

מעבר להיבט האדריכלי, יש שראו במבנה זה משמעות רעיונית. כשם שהצלעות והיציעים מקיפים את הבית ושומרים עליו, כך התורה והמצוות שנתן ה' מהוות מעטפת הגנה על טבעו של האדם, ושומרות על ייחודו והבדלתו של עם ישראל משאר האומות [אהבת יהונתן].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.