פנים המקדש עבר תהליך של ציפוי בזהב טהור, כאשר המילים אֶת הַבַּיִת מכוונות לקודש הקודשים או להיכל המרכזי שצופה גם הוא בזָהָב סָגוּר, כלומר זהב מזוקק ומשובח. במקום הפרוכת שהייתה במשכן נבנה כותל קבוע שניצב לִפְנֵי הַדְּבִיר, ובו קבע שלמה המלך בריחים ושלשלאות, כפי שמתואר במילים וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב. שלשלאות אלו שימשו כבריחים לדלתות המחיצה, כאלמנט עיצובי, או כפתרון מעשי שאפשר להצמיד את ציפוי הזהב אל קיר האבן מבלי שייפגע מלחלוחית האבנים. לבסוף הכתוב מסכם כי וַיְצַפֵּהוּ זָהָב, ללמדנו שכותל המחיצה כולו צופה בזהב משני עבריו, הן מכיוון ההיכל והן מכיוון קודש הקודשים.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק כ״א
וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶת־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר (ברתיקות) [בְּרַתּוּק֤וֹת] זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.