בתוך חלל קודש הקודשים, הנקרא בַּדְּבִיר, הציב שלמה פסלי ענק עצמאיים שעמדו על הקרקע וסוככו בכנפיהם על ארון הברית. אלו היו שְׁנֵי כְרוּבִים בעלי גוף גדול ופני ילדים, שהיו שווים לחלוטין במידותיהם אך עוצבו כזכר ונקבה כדי לסמל יחס של משפיע ומקבל. הפסלים נבנו מעֲצֵי־שָׁמֶן, ויש המסבירים שאלו עצי זית יבשים שאינם מניבים פירות, שכן ה' לימד שאין לכרות עץ מאכל אפילו לצורך המקדש, בעוד אחרים סבורים שזהו מין עץ משובח המפיק שרף. עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ של כל כרוב, שהן כחמישה מטרים, והם הוצבו משני צידי הארון כך שכנפיהם נגעו זו בזו וכיסו את החדר כולו.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק כ״ג
וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.