שמואל א, פרק י״ז, פסוק י״ח

ישי שולח את דוד בנו אל שדה הקרב להביא עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי הֶחָלָב, שהן חתיכות גבינה, כמתנה לְשַׂר הָאָלֶף המפקד על היחידה, כדי שישגיח על האחים. במקביל, ישי מצווה עליו וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם, כלומר לבקר אותם ולדעת מה מצבם. משימתו המורכבת יותר היא וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח, ציווי שמשמעותו המעשית היא לשלם את חובותיהם ולפדות משכונות שמסרו תמורת מזון, או לחלופין להביא לאביו את בשורת שלומם והצלתם. בנוסף, מסורת חכמים מפרשת בקשה זו כהוראה להביא מהאחים גט כריתות עבור נשותיהם, כדי למנוע מהן עגינות במקרה שייפלו במלחמה.