הפלשתי מנהל מלחמת תודעה ומשתמש בהשפלה פומבית כדי לשבור את רוחם של לוחמי ישראל. הוא מכריז חֵרַפְתִּי, כלומר קיללתי וגידפתי, ומעורר בושה על כך שאין במחנה אף גיבור שמעז להתייצב מולו. מכיוון שישראל יכלו להתחמק מהצעתו הקודמת להכריע את המערכה בהסכם שעבוד, הוא משנה את גישתו וקורא תְּנוּ־לִי אִישׁ, וְנִלָּחֲמָה יָחַד ללא תנאים מוקדמים. קריאה זו אינה הזמנה לקרב ממוסד ושוויוני, אלא דברי התפארות שנועדו לייאש את העם ולגרור אותו ללחימה רק כדי להסיר מעליו את העלבון.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק י׳
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.