מיד לאחר הניצחון, וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, אבנר ממהר להביא אותו אל המלך. הסיבה להבאה המיידית היא כדי ששאול יוכל לשוחח עמו ולשאול אותו על זהותו מיד עם סיום הפעולה [אלשיך]. דוד מתייצב לפני המלך כאשר וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ, ראש שככל הנראה היה גדול ומרשים במיוחד [ביאור שטיינזלץ]. הופעתו של דוד בעוד הראש עדיין בידו נועדה להמחיש את סמיכות הפגישה למעשה הגבורה [אלשיך].
מטרתו של שאול במפגש זה הייתה לקדם את הבטחתו להשיא את בתו למנצח, ולשם כך ביקש לברר את ייחוסו, מעלתו וכבודו של אבי דוד. מנגד, דוד כלל לא ציפה לקבל שכר על גבורתו או לדרוש את בת המלך לאישה, והתייחס לעצמו בענווה כבנו של משרת הנאמן למשמעת המלך [מלבי"ם].