הפסוק מבהיר את מיקומו ותפקידו של דוד ביחס לאחיו בזמן המלחמה. המילים וְדָוִד הוּא הַקָּטָן מסבירות באופן מעשי מדוע דוד לא יצא לשדה הקרב. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שמפאת גילו הצעיר, הוא נשאר מאחור בעוד אחיו הבוגרים גויסו למערכה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
עובדה זו שופכת אור על היעדרותו של דוד מחצר המלכות באותה עת. אף על פי שדוד כבר שהה קודם לכן בבית שאול כדי לנגן לפניו [רש"י], גיוסם של אחיו אילץ אותו לשנות את שגרתו. מכיוון שוּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל, דוד הוכרח לעזוב את המלך ולשוב לבית אביו כדי לרעות את הצאן במקום אחיו, ולכן לא היה נוכח במחנה כדי לשמוע את חירופיו של גוליית הפלשתי [מלבי"ם].
מזווית שונה, יש מי שמזהה בפסוק מתח משפחתי סמוי. הציון שדוד הוא הקטן ואילו שלושת הגדולים הלכו למלחמה, מרמז על טינה שקיננה בלב האחים כלפי דוד. למרות היותו הקטן, הוא זכה לגדולה והועדף על פניהם, דבר שעורר את קנאתם והוביל לכך שהם אלו שהלכו אחרי שאול [אלשיך].