רוחות המלחמה משנות כיוון ומסמנות נקודת מפנה במאזן הכוחות בין ישראל לאויביהם. לאחר שסרה רוח ה' מעם המלך שאול, גבורת ישראל נחלשת, והדבר נוטע אומץ מחודש בלב הפלשתים. אותה אומה שרק לאחרונה נחלה תבוסה מוחצת מידי יונתן, מעזה כעת ליזום מערכה חדשה בביטחון רב [מלבי"ם].
הפלשתים מארגנים אֶת מַחֲנֵיהֶם, כלומר את יחידות הלוחמים שלהם [ביאור שטיינזלץ], בתהליך גיוס כפול המודגש באמצעות החזרה על המילה וַיֵּאָסְפוּ. תחילה הם אוספים את כוחותיהם בארצם, אך מיד לאחר מכן הם חודרים היישר אל תוך נחלת יהודה כדי להשלים שם את היערכותם. עצם ההתכנסות בשֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה מעידה על תעוזתם הרבה; הם אינם חוששים להתמקם בעומק שטח ישראל, ומתנהלים כאילו כבר כבשו את הארץ. משוכה הם ממשיכים להתקדם כדי להיערך סמוך למחנה ישראל [מלבי"ם].
את מחנם הם קובעים במיקום אסטרטגי בין שוכה לעזקה, במקום הנקרא אֶפֶס דַּמִּים. הפרשנים מסכימים כי זהו שמו הגיאוגרפי של המקום. עם זאת, קיימות גישות שונות באשר למקור ולמשמעות של שם זה [רד"ק]. גישה אחת מסבירה את השם על פי המראה הפיזי של השטח, ומתארת אותו כחלקה של אדמה אדומה. לעומתה, גישה אחרת רואה בשם רמז סמלי והיסטורי, המציין כי מאותו מקום פסקה שפיכות הדמים של עם ישראל.