תארו לעצמכם צבא שכבר הפסיד בקרב, ופתאום מקבל אומץ וחוזר לתקוף בביטחון גדול. איך דבר כזה קורה? זה בדיוק מה שהתרחש עם הפלשתים. אחרי שרוח ה' עזבה את המלך שאול, הגבורה של עם ישראל נחלשה. הפלשתים, שרק לא מזמן ספגו מכה קשה מיונתן, הרגישו שזו ההזדמנות שלהם לפתוח במלחמה חדשה.
הם מתחילים לארגן אֶת מַחֲנֵיהֶם, כלומר את יחידות הלוחמים שלהם. המילה וַיֵּאָסְפוּ מודגשת פעמיים כדי ללמד אותנו על התארגנות בשני שלבים: קודם הם אוספים את החיילים בארץ שלהם, ומיד אחר כך פולשים ישר לתוך השטח של שבט יהודה. הם מתכנסים בעיר שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה. עצם העובדה שהם נכנסים כל כך עמוק לתוך ארץ ישראל מראה כמה הם בטוחים בעצמם, ממש כאילו כבר כבשו את הארץ. משם הם ממשיכים להתקדם כדי לחנות קרוב מאוד למחנה ישראל.
הם ממקמים את עצמם בין שוכה לעזקה, באזור שנקרא אֶפֶס דַּמִּים. זהו שמו של המקום, ויש המסבירים שהוא נקרא כך פשוט בגלל המראה של השטח, שהייתה בו חלקה של אדמה אדומה.