דוד מגיב לגערת אחיו אליאב ומנסה להרגיע את כעסו באמצעות הבחנה בין דיבור למעשה. בתגובתו מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה, תמה דוד מדוע אחיו מתנפל עליו כעת; גם אם דרכו של אליאב לכעוס עליו על מעשים שעשה, הרי שכרגע לא עשה מאומה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
באשר להמשך דבריו, הֲלוֹא דָּבָר הוּא, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שדוד מבקש להקטין את חשיבות האירוע. כלומר, מדובר במילים ודיבורים בעלמא ולא במעשה בפועל, ואין בכוונתו לעשות דבר מעבר לכך.
מנגד, יש המפרשים את המילה דָּבָר במשמעות של עניין גדול ומשמעותי. לפי גישה זו, דוד למעשה רומז לאחיו שאמנם עתה עדיין לא עשה כלום, אך בהמשך בכוונתו לפעול, שכן חירוף מערכות אלוהים הוא דבר חמור שדורש תגובה. עם זאת, דוד בחר לנסח את דבריו בעמימות כדי להשתיק את הוויכוח ולמנוע מאליאב להמשיך לדבר אליו קשות [חומת אנך].