שמואל א, פרק י״ז, פסוק ב׳

I Samuel 17:2Sefaria

וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ נֶֽאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים׃

שאול וצבא ישראל מתארגנים למערכה, אך בחירת מיקום המחנה שלהם חושפת חולשה ומורך לב. במקום לאזור אומץ ולתקוף את הפלשתים כדי לגרשם ממקום חנייתם בשוכה, הישראלים חוששים להתקרב ובוחרים לחנות הרחק משם, בעמק האלה. בעקבות זאת, הפלשתים הם אלו שיוזמים ומתקדמים לעבר מחנה ישראל. למרות שהם וַיַּעַרְכוּ, כלומר הכינו את עצמם למלחמה [ביאור שטיינזלץ], עצם ההמתנה להתקרבות האויב מרחוק מעידה בבירור כי לבם של ישראל נמס מרוב פחד [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.