שני הצבאות הניצים מתייצבים בשדה הקרב ומתכוננים לעימות חזיתי. כאשר הכתוב מציין וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל, הפרשנים מבארים את השימוש בפועל בלשון נקבה כמתייחס לשם עצם קיבוצי. בעוד שחלק מן המפרשים מסבירים כי הכוונה היא למערכת ישראל [רש"י, ביאור שטיינזלץ], יש המפרשים כי מדובר בעדת ישראל [רד"ק]. המילים מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה מתארות את אופן ההיערכות של המחנות: שני הצדדים, ישראל והפלשתים, סידרו וערכו את כוחותיהם זה מול זה [מצודת דוד], כשהם ניצבים בעמדות איום לקראת הקרב [ביאור שטיינזלץ].
שמואל א, פרק י״ז, פסוק כ״א
וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.