הופעתו המאיימת של הלוחם הפלשתי מתאפיינת במיגון חסר תקדים ובכוח פיזי עצום. גופו היה עטוי כולו במעטפת כבדה של מתכת שנועדה להגן עליו מפני כלי נשק, ונשיאת משא כה כבד על גופו ממחישה את גבורתו ואת מידותיו העצומות [מלבי"ם, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
על ראשו חבש הפלשתי כּוֹבַע נְחֹשֶׁת, שהוא כלי מגן לראש. המילה כובע יכולה להיכתב באות כ' או באות ק' ומשמעותן זהה [מצודת ציון, רד"ק]. אף שהכובע נועד לספק הגנה, הוא הקיף רק את חלקו העליון של הראש והותיר את המצח חשוף, פרט גורלי שהסליל את הדרך להכרעתו במכה במצחו [אברבנאל].
על גופו עטה הלוחם שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים, מלבוש מיוחד שנועד להגן מפני מכות חרב [מצודת ציון]. שריון זה היה מורכב מחוליות מתכת קטנות המונחות זו על זו כדוגמת קשקשי דגים [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. מבנה זה לא היה מקרי; הקשקשים נועדו לחפות על הנקבים ועל טבעות השריון, כדי למנוע מחצים לחדור מבעד לחריצים [רש"י, רד"ק].
הפסוק מדגיש כי מִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. משקל אדיר זה מעורר פליאה כיצד מסוגל אדם לשאת כובד כזה על גופו, והוא עדות נוספת לכוחו הנדיר של הלוחם [אברבנאל]. הצירוף שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת מתפרש כשקלים העשויים מנחושת, שהיו שונים ממשקולות השקלים הרגילים [מצודת דוד, רד"ק]. מסורות חז"ל מעצימות עוד יותר את תיאור כובד משאו של גוליית, ומעריכות את משקל הציוד שעטה על עצמו בשישים ואף במאה ועשרים יחידות משקל עצומות [אברבנאל].