שמואל א, פרק י״ז, פסוק ג׳

שני הצבאות ניצבים זה מול זה מעמדות יתרון גבוהות, כפי שמקובל לעשות בעת מלחמה כדי להשיג שליטה בשטח. הלוחמים הפלשתים התקרבו ועמדו אֶל ההר, כלומר על ההר, מול לוחמי ישראל. אף על פי שמחנה ישראל כולו שכן למטה, הלוחמים עצמם עלו לתפוס עמדות על ההר שמנגד לקראת הקרב. כך נוצר מצב שבו ההפרדה היחידה שנותרה בין הכוחות היא וְהַגַּיְא, הוא העמק החוצץ בין ההרים.