בעוד דוד משוחח עם אחיו, הלוחם הפלשתי מחריף את איומו ומתקרב אל מחנה ישראל. בשונה מהופעתו הראשונה שבה רק יצא אל הגיא, כעת הוא ממש עוֹלֶה באומץ מן המישורים שבהם חנה צבאו אל ההר שבו חונים בני ישראל. הוא עולה מתוך מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, עובדה המעידה על כך שהפלשתים כבר ערכו את שורותיהם והיו מוכנים למלחמה מידית. מול ישראל הוא משמיע שוב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וחוזר על אותן חרפות שהטיח קודם לכן, שאותן דוד שומע כעת לראשונה.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק כ״ג
וְה֣וּא ׀ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֗ם וְהִנֵּ֣ה אִ֣ישׁ הַבֵּנַ֡יִם עוֹלֶ֞ה גׇּלְיָת֩ הַפְּלִשְׁתִּ֨י שְׁמ֤וֹ מִגַּת֙ (ממערות) [מִמַּעַרְכ֣וֹת] פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְדַבֵּ֖ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.