הפער בציוד הלחימה מעורר אצל הפלשתי עלבון צורב, שכן הוא ציפה לדו קרב רשמי בין לוחמים. בקריאתו הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת הוא מבטא את זעמו על כך שדוד ניגש אליו כדי להשפיל אותו עם כלי שראוי לגירוש חיות ולא ללחימה. הפלשתי מתלונן רק על המקלות ואינו מזכיר את האבנים משום שהן היו מוסתרות בילקוטו של דוד, עובדה שגרמה לו לא להישמר מפניהן והובילה למפלתו. מתוך תחושת הביזיון, וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, כלומר השתמש בשמות אליליו כדי לאחל את מותו של הרועה הצעיר, ובתוך כך גם גידף את ה'.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק מ״ג
וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־אַתָּ֥ה בָֽא־אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־דָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.