מתוך מחנה הפלשתים צועד לוחם ענק ומאיים כדי לחרף את מערכות ישראל ולזרוע אימה. הוא מכונה אִישׁ הַבֵּנַיִם משום שחרג משורות צבאו ונעמד יום אחר יום בשטח המפריד בין שני המחנות, כלוחם הנבחר לערוך דו-קרב. ביציאתו לשטח זה ונכונותו להילחם מול כל אדם, ולא רק מול שרים במעמדו, הפגין זלזול עמוק וביקש לשבור את רוחם של ישראל. כוחו המאיים לא נבע מאיכויות מיוחדות אלא אך ורק מממדיו הגופניים החריגים, שכן גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, כאשר המידה וָזָרֶת מציינת את המרחק שבין האגודל לאצבע הקטנה.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק ד׳
וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גׇּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גׇּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.