בשונה משאר הלוחמים שפנו לבזוז רכוש, דוד לקח עמו רק את ראשו של גלית ואת כליו, שסימלו את ישועת ה'. הבאת הראש ליעדו, כמתואר במילים וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם, הייתה תהליך הדרגתי שהחל בהצגתו לשאול, המשיך במסע בערי ישראל לבשורת הניצחון, והסתיים בהבאתו לירושלים או לעיר הכהנים נוב. מאחר שלדוד לא היה אוהל צבאי במערכה, המילים וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ מכוונות לביתו הפרטי, שכן המילה אוהל משמשת גם כבית, או לאוהל המשכן בו נהג להתבודד. בפועל חילק דוד את השלל, כאשר את שריונותיו של גלית לקח לביתו, ואילו את החרב הקדיש למשכן כגלעד לנס, כדי לטעת אמונה וביטחון בה' בקרב הבאים להתפלל.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק נ״ד
וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֶת־כֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאׇהֳלֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.